רפואה

ציור שמן על בד של גוסטב קלימט.

קלימט (יליד 1862), נולד וגדל באוסטריה, והתחנך בסביבה של ציור מסורתי קלאסי. עבודותיו המוקדמות היו נאמנות לסגנון, וברמה גבוהה דיה, מה שהביא אותו למעמד מכובד מאוד במולדתו ואף הביא לכך שקיבל עבודות בהזמנה מגופים נכבדים. ב1894 קיבל את ההצעה המפתה לעצב את תקרת החלל המרכזי של אוניברסיטת וינה, יחד עם חברו פרנץ מאטש. מאטש זכה לצייר את החלק המרכזי וקלימט קיבל עליו את ציורי הפקולטות מסביב, אחד מהם היה ״רפואה״.

לקלימט לקחו מספר שנים לסיים את הפרויקט, ולמעשה הציורים הוצגו רק בתחיל המאה ה20 לציבור. למרות הסגנון האקדמי המוקפד שבזכותו זכה קלימט לקבל את העבודה, הוא בחר לקחת חופש אמנותי ופילוסופי של הפרשנות של הפקולטה לרפואה. הדמות המרכזית בציור היא אלת הבריאות של המיתולוגיה היוונית - היגייה. היא הדמות היחידה שמצוירת באופן מפורט ומודגש, פניה ממוסגרים בעלה זהב (אחד מסימני ההיכר של הצייר, לימים). היא מפנה גבה באופן בוטה למין האנושי ולרוע גורלו. בצד ימין מתואר ״גלגל החיים״ כזרם של דמויות שונות וחלקן משונות, באסופה העולה למעלה. משמאל דמות אישה עירומה כשלרגליה עולל שאך נולד, המסמנים את החיים. בצד ימין האנשים הולכים וקמלים עד שמגיע המוות בדמות הגולגולת. קלימט מנסה לתאר את המסלול הבלתי נמנע של חיים ומוות של המין האנושי, ורומז בכך שהרפואה, על אף נסיונותיה הרבים, לא תוכל לשנות את הגורל האנושי הזה.

למרות שלאחר חשיפתם קיבלו הציורים הללו ביקורות חיוביות, האוניברסיטה שהזמינה אותם, דחתה אותם על הסף בטענה שהם ״פורנוגרפים״ ו״מזלזלים״ ובטח רחוקים מאוד מהסגנון אליו שאפה האוניברסיטה בעת הזמנת העבודה.

קלימט, שכבר מספר שנים קודם לכן הקים עם מספר אמנים מתחומים שונים את ״הזצסיון הוינאי״ (ארגון שמחה על תמיכת איגוד האמנים האוסטרים בסגנונות המסורתיים של האמנות), החליט לפרוש סופית מהעבודות הציבוריות, ויתר על העמלה שקיבל בגין הציורים של הפקולטות ולמזלו דאז, הצליח למצוא להם בית אצל אספני אמנות שהכיר ויכל להחזיר את הכסף לאוניברסיטה.

לימים התגלגל הציור ״רפואה״ למשפחה יהודית, ובעת עליית הנאצים לשלטון הוחרם, כמו עבודות אמנות רבות אחרות.

באופן מפתיע, כנראה שהנאצים (שסלדו מאמנות שאינה קלאסית/מסורתית), כן מצאו בציוריו של קלימט קשר לפילוסופיה ולפרופגנדה שלהם ולכן לא השמידו אותם כמו עבודות רבות מאסכולות דומות. הציור ׳רפואה׳ כמו רבים אחרים הוחזקו בטירה בדרום אוסטריה, ובעת כניעת הכוחות הגרמניים, הם החליטו להשמיד את תכולת הטירה ושרפו אותה כליל, כולל היצירה המדוברת.

בתמונה רואים את השיחזור שבוצע באמצעות אינטיליגנציה מלאכותית של גוגל, וחוקרי ומומחי קלימט לפני מספר שנים, שהתבססו על צילום שחור לבן שהיה של היצירה המקורית ועל ציורים אחרים שלו ששרדו.

את אחת מהסקיצות בצבע של הציור הזה, הצליח לרכוש מוזאון ישראל בירושלים לפני מספר שנים וניתן לראות אותו שם, בניגוד למקור שאותו כבר לא נוכל לראות לעולם.